מבעבעים ורוזה

יינות מבעבעים ורוזה:

אם יש שני סוגי יינות שפחות מעריכים מיינות אחרים ובעיקר רואים בהם יינות קלילים המיועדים לחגיגות אלו השמפניה ויין הרוזה. אבל אנחנו פה בשביל לתת כבוד גם ליינות המבעבעים השונים וגם ליין הרוזה ולהפתיע אתכם במידע שלא ידעתם על שני סוגי היינות האלה.

נתחיל ביינות המבעבעים:

היין מבעבע טעים במיוחד לשתייה אבל לא רק. יין מבעבע איכותי הוא יין שמיוצר ברמה מקצועית קבועה במיוחד אשר לא כל היקבים יכולים לייצר ורק מעטים היקבים אשר מצליחים לייצר ולהפיק יינות מבעבעים ברמה גבוהה ואיכותית. היינות מופקים מענבים איכותיים אשר אותם בוצרים מוקדם יותר בכדי לשמר את רמת החומציות שלהם , על הרעננות שלהם ועל רמת אלכוהול של עשרה אחוזים בלבד בסיום התסיסה הראשונה, והמשך לתסיסה השנייה.

ישנן שתי שיטות מרכזיות לייצור יינות מבעבעים. ישנה השיטה המסורתית לייצור יין מבעבע- בשיטה זו היין עובר תהליך של תסיסה משנית בתוך הבקבוק עצמו לתקופה של מעל שנה. השיטה השנייה לייצור יין מבעבע הוא שהיינות עוברים תהליך של תסיסה במכלים גדולים- שיטה המאפשרת אחידות במוצר, עלות נמוכה יותר אך הטעמים והניחוחות בולטים פחות מאשר בשיטה המסורתית. בעוד רוב העולם החדש ואזורים גדולים באיטליה עברו לשיטה השנייה המהירה והזולה יותר לייצור יינות מבעבעים, עוד קיימים מקומות בעולם אשר מייצרים את היינות המבעבעים שלהם בשיטה המסורתית באיכות גבוהה. היינות המבעבעים המוכרים המיוצרים בשיטה המסורתית הם הCAVA הספרדי וה FRANCIACORTA האיטלקי. בשיטה החדשה יותר ניתן למצוא את היינות- NAPA VALLEY מקליפורניה ובארץ את סדרת המבעבעים של ירדן של יקב רמת הגולן אשר זכה בשבחים ובפרסים רבים.

נמשיך ביין הרוזה:

היין הרוזה אמנם מופק מענבים אדומים אך אינו נחשב ליין אדום. הוא גם לא נחשב ליין לבן. הרוזה הוא יין שעומד בפני עצמו בצבע ורדרד או כתמתם והוא מתאים בעיקר לעונת המעבר ומקובל לשתות אותו בעיקר עם קינוח או בסיום הארוחה. 

 בצרפת יין הרוזה הוא יין פופולארי במיוחד שכן יותר משמונים אחוזים מהענבים באזור מחוז פרובאנס שמיועדים לייצור יין משמשים לייצור הרוזה. יין הרוזה קל לייצור ומוכן מאוד מהר- כחצי שנה לאחר הבציר של הענבים ניתן לשתות את היין ולסיים אות לפני הבציר הבא. מכיוון שמדובר ביין שקל לייצר אותו וניתן לעשות זאת בצורה מהירה הוא נחשב ליין פשוט וזול יחסית. כמו כן מכיוון שהייצור הוא פשוט ומהיר, אין יותר מדי נוכחות או התעמקות בטעמים ובניחוחות של היין. לרוב הריח יהיה של פירות אדומים כמו פטל, והטעמים יהיה חמוצים קלות, רעננים בטעם קליל ופשוט ולא הרבה מעבר לכך. נהוג כאמור לשתות את הרוזה בסיום ארוחה או עם הקינוח אך ניתן ומומלץ לשתות אותו בארוחות קלות של ירקות, סלטים וכריכים.